בן אטיל ומנחם, נולד בשנת תרפ"ה (1925) בתל-אביב. לאחר שסיים בית-ספר יסודי המשיך את השתלמותו בשיעורי-ערב תיכוניים מטעם "הנוער העובד". חיים יצא להכשרה בקיבוצים ואחר-כך עלה עם הראשונים לקיבוץ מנרה ומשם התגייס לפלמ"ח בהיווסדו ושירת בו חמש שנים רצופות במקומות שונים בכל חלקי הארץ, ממטולה ועד סדום. השתלם בקורסים שונים והגיע לדרגת מ"מ. בשליחות הפלמ"ח יצא לאיטליה והצטרף לארגון ההעפלה. שם השתלם גם השתלמות מקצועית-ימאית וחזר ארצה כמפקד אוניית-מעפילים.

משפרצו קרבות מלחמת-העצמאות השתתף עם חטיבת "הראל" בקרבות פריצת הדרך לירושלים. כשנפצע ברגלו בקרב על סריס לא נתן להוציאו משדה הקרב והוסיף לפקד על מחלקתו, כשרגלו שותתת דם, עד שהגיע ממלא מקומו. משהחלים חזר לשירות קרבי. נפצע בקרב על קטמון ומת מפצעיו ביום כ"ב בניסן תש"ח (1.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן.

זכרו הועלה בספר שהוציא קיבוץ מנרה לזכר חלליו.